by לאורך השנים עלתה מאוד המודעות להפרעות קשב וריכוז (ADHD), ואנשים רבים שואלים את עצמם האם הסימפטומים שהם חווים ביום-יום אכן מצדיקים פנייה לאבחון מקצועי. נדמה שרבים מתלבטים אם תחושת הפיזור, הקושי להתמקד, השכחנות או חוסר השקט הפנימי נובעים מאופי אישי, מסגנון חיים או שמא מדובר בהפרעת קשב ממשית. מכיוון שהפרעת קשב וריכוז אינה מתבטאת תמיד באופן אחיד אצל כולם, לעיתים קשה לדעת מתי רצוי לפנות לבדיקה מקצועית. במאמר זה ננסה לפרט מתי כדאי באמת לשקול אבחון, מהי המשמעות של הסימפטומים ומהם היתרונות שיכולים לנבוע מתהליך כזה.
הסימנים שיכולים להעיד על הצורך באבחון
אנשים רבים חווים מדי פעם קושי להתרכז, חולמנות בשיעור או בעבודה, או שוכחים לבצע מטלה מסוימת. תופעות אלה כשלעצמן הן טבעיות ונפוצות, אך כאשר הן הופכות לדפוס חוזר, חזק ומתמשך, אשר פוגע באיכות החיים – ייתכן שהן חלק מהפרעת קשב וריכוז. בין הסימנים המרכזיים ניתן לתאר תחושת קושי להתמקד לאורך זמן במשימות שגרתיות או משעממות, נטייה קבועה לשכוח חפצים או משימות, תחושת חוסר סדר פנימי, דחיינות כרונית, פיזור דעת ובלבול, התפרצויות רגשיות לא מוסברות, חוסר סבלנות או חוסר שקט גופני, ולעיתים גם קושי בהקשבה בשיחות. אנשים רבים עם הפרעת קשב חווים גם קושי רב בניהול זמן, בארגון סדרי עדיפויות, בהשלמת משימות, ולעיתים אף מתקשים להתמיד במערכות יחסים, בלימודים או במקום עבודה. כאשר מרגישים שמדובר ביותר מתחושת “עצלנות” רגעית או קושי חד-פעמי, וכאשר התופעות הללו נוכחות לאורך זמן, יש מקום לשקול פנייה לאבחון.
השפעה רחבה על תחומי החיים
אחד ההיבטים החשובים ביותר בבחינת הצורך של אבחון קשב וריכוז פרטי למשל הוא לבדוק האם הקשיים מתבטאים ביותר מתחום חיים אחד. אם למשל, קיימים קשיי ריכוז רק בזמן קריאת ספר להנאה, סביר להניח שמדובר בקושי נקודתי. כשלעומת זאת הקושי מתבטא גם בלימודים, גם בעבודה, גם בבית וגם במערכות יחסים – מדובר ככל הנראה בדפוס עמוק יותר. הפרעת קשב שאינה מאובחנת עשויה להוביל לירידה משמעותית בהישגים בלימודים, בקידום בעבודה, בהתנהלות היומיומית וגם בדימוי העצמי. לעיתים קרובות, אנשים חווים תסכול מתמשך מכך שלמרות מאמציהם – התוצאות אינן תואמות את הפוטנציאל או ההשקעה, מה שמוביל למצוקה רגשית, ירידה בביטחון העצמי ולעיתים אף לתחושות של דיכאון וחרדה.
מתי כדאי לא לחכות?
לא אחת, אנשים נוטים להמתין בתקווה שהקשיים יחלפו עם הזמן או שמדובר בתקופה עמוסה בלבד. עם זאת, כאשר התחושות הללו נמשכות חודשים רבים, מתחזקות או גורמות למצוקה רגשית של ממש – לא כדאי להמשיך ולהתמודד לבד. אבחון מקצועי עשוי להיות תהליך משנה חיים, ולמנוע התפתחות של בעיות נלוות כמו חרדה, דיכאון, או תחושה של חוסר מימוש עצמי. חשוב במיוחד לפנות לאבחון כאשר מרגישים שהקושי פוגע בתפקוד היומיומי – אם זה בלימודים, במקום העבודה, בזוגיות או בניהול השגרה בבית. בגילאי הילדים, כדאי להקשיב לאנשי מקצוע שמזהים קושי – מורים, גננות או מדריכים חוגים. בגיל המבוגר, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה או פסיכולוג קליני.
בסופו של דבר, ההחלטה האם ומתי לפנות לאבחון MOXO היא אישית מאוד. עם זאת, כאשר הקשיים בריכוז, בארגון, בזיכרון ובביצוע משימות הופכים לדפוס שמלווה אתכם לאורך זמן, חוצה תחומי חיים ויוצר תחושת תסכול או מצוקה – מומלץ לא להישאר לבד עם ההתמודדות. אבחון מקצועי, על ידי נוירולוג, פסיכיאטר או פסיכולוג קליני, יכול להוות את הצעד הראשון לשינוי מהותי. הוא יאפשר להבין את עצמכם טוב יותר, לקבל מענה מדויק לצרכים שלכם, לבחור מסלולי טיפול מתאימים, ולחיות חיים מלאים ומספקים הרבה יותר, מבלי להילחם כל הזמן עם תחושת כישלון או קושי לא מוסבר. אם יש ספק – כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה או איש מקצוע בתחום, ולהתחיל בתהליך שיכול להוביל לשינוי גדול לטובה. למידע נוסף על האבחון כנסו לאתר מרום מרכזים רפואיים.
